החלטה בתיק ה"פ 22872-08-11 - פסקדין

מבוא

1.                  המבקש והמשיבות מס' 2 ו- 3 (להלן: "המשיבות") הם בעלים במשותף של מבנה מסחרי המצוי ברחוב עלי אבן אבו טאלב 9 בירושלים על חלקה 33 בגוש 30527, (להלן: "המבנה"). על פי החלטת בית המשפט מיום 24.10.1996 בת.א. 14911/96 מונו המבקש והמשיב מס' 1, (להלן: "עו"ד קופטי") ככונסי נכסים למבנה.

2.                  בתובענה שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה עותר המבקש לבטל החל מיום 1.1.2010 או לחילופין החל מהמועד שבו הוגשה התובענה את צו כינוס הנכסים בכל הנוגע למבנה זה. עוד מבוקש צו הצהרתי המורה כי עו"ד קופטי מנוע מלנהל ולבצע כל עיסקה, חוזה, התחייבות או פעולה משפטית אחרת באותם חלקים או יחידות במבנה השייכים בלעדית למבקש, בהתאם להסכם פירוק השיתוף עליו חתמו המבקש והמשיבות בתאריך 15.12.09, (להלן: "הסכם פירוק השיתוף"). הסעד ההצהרתי הנוסף הוא מניעתו של עו"ד קופטי מכל שימוש או פעולות אחרות בחשבון הבנק של קופת הכינוס בבנק מרכנתיל דיסקונט, (להלן: "הבנק").

3.                  לצד המרצת הפתיחה הוגשה 'בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני' ובה נתבקש כי בית המשפט יורה לעו"ד קופטי ולמשיבות להימנע מביצוע כל עסקה, חוזה, התחייבות, שימוש ופעולה משפטית אחרת לרבות גביית דמי שכירות בכל אותם חלקים או יחידות במבנה השייכים בלעדית למבקש לפי ההסכם לפירוק השיתוף ולהימנע מביצוע כל פעולה בחשבון הבנק כל עוד לא צורפה חתימתו האישית של המבקש ביחד ולצד חתימתו של עו"ד קופטי.

4.                  בהחלטה שנתתי מיד לאחר הגשת הבקשה דחיתי את העתירה למתן סעד מיידי במעמד צד אחד מהשיקולים שפורטו באותה החלטה והוריתי על מועדים להגשת תגובה ותשובה לתגובה.  בהמשך הוגשו תגובה ותשובה לתגובה, ניתנה החלטה ובמסגרתה נשאלו הצדדים שאלות ולאחר מכן התקיימו לבקשת הצדדים שני דיונים שבגדרם נעשה ניסיון להביאם להסכמות. משהניסיון לא עלה בהצלחה יש להכריע בשאלות התלויות ועומדות שהן במהותן הבקשה למתן צו מניעה וטענת עו"ד קופטי והמשיבה מס' 3 לחוסר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בהמרצת הפתיחה וכפועל יוצא מכך לדון בסעד הזמני.

הבקשה

5.                  כאמור לעיל, המבקש והמשיבות הם בעלים במשותף של המבנה שכולל מספר רב של יחידות ועל פי הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין מונו המבקש ועו"ד קופטי ביחד ככונסי נכסים למבנה כמו גם לנכסים אחרים. עוד הוסכם כי יפתח חשבון בנק על שם כונסי הנכסים בבנק ובו יופקדו ההכנסות וממנו ישולמו התשלומים כאשר שני כונסי הנכסים ישמשו בו מורשי חתימה יחד.

6.                  בבקשה מתואר כי במשך השנים הצליחו כונסי הנכסים לנהל את המבנה ביחד תוך יחסים ש'סבלו מעליות וירידות' ובמקביל נוהל משא ומתן לכריתתו של הסכם לפירוק השיתוף. המבקש טוען כי המשא ומתן עלה יפה והצדדים הגיעו ביום 15.12.09 להסכמה שלפיה חילקו ביניהם את היחידות ואת שטח המבנה באופן שהמבקש קיבל את זכויות הבעלות והחזקה הבלעדית בחלק מהיחידות והמשיבות קיבלו לידיהן את הזכות לבעלות ולחזקה בחלק אחר בהתאם לטבלה שמפורטת בבקשה.

7.                  עוד נטען בבקשה כי הוסכם על הצדדים כי החל מיום 1.1.2010 לא תהיה לצד אחד זכות כלשהי בחלק השייך לפי החלוקה המוסכמת לצד השני (סעיף 6 להסכם פירוק השיתוף). במקביל הוסכם כי עד ליום 31.12.09 יחולקו דמי השכירות במבנה ללא קשר להסכם פירוק השיתוף אלא לפי חלקיהם היחסיים בנכס בכללותו.  המבקש מדגיש כי לא קיבל לידו את הסכם פירוק השיתוף החתום עד שהצליח להשיגו לאחרונה וככל שפנה לעו"ד קופטי כדי לקבלו נענה כי ההסכם אינו סופי וצריך לערוך בו שינויים עקב טענות המשיבות לקיפוח בחלוקה. עם זאת המבקש טוען כי למרות עמדת עו"ד קופטי ולפיה ההסכם אינו מחייב הוא נוהג בשם המשיבות מנהג בעלים באותם חלקים של הנכס שאמורים להיות בבבעלותן; מסתיר את קיומו של ההסכם מידיעת השוכרים שנכסיהם שייכים למבקש אך מציג את המשיבות כבעלים לגבי החלק ששייך להן לפי ההסכם.

8.                  המבקש מביא בבקשתו כדוגמא את המקרה של משפחת אבו סנינה, המשיבים הפורמאליים מס' 4-5 להמרצת הפתיחה, שהנכס המושכר להם אמור להיות בבעלות המבקש בהתאם להסכם פירוק השיתוף. שוכרים אלה לא שילמו דמי שכירות והפרו את החוזה והוסכם בין הצדדים כי יש להגיש כנגדם תביעה אך בפועל עו"ד קופטי אינו מגיש תביעה וכאשר פעל המבקש עצמו להגשת תביעת פינוי פנו לעו"ד קופטי שהגיע איתם להסדר פינוי תוך שהוא פועל ללא סמכות.

9.                  גם לעניין חשבון הבנק מלין המבקש כי החשבון אמור היה להיות מופעל רק תוך מתן הוראות משני כונסי הנכסים וחתימתם יחד בעוד שבפועל הפך עו"ד קופטי למורשה חתימה היחיד בחשבון. מכל מקום עמדת המבקש היא כי אין עוד מקום לכינוס הנכסים ויש להורות על ביטולו.

10.              באשר לצורך בסעד זמני סבור המבקש כי נוכח התנהגות כל המשיבים יש מקום להורות על הסעד המבוקש.

11.              לבקשה צורפו פסק הדין שהורה על כינוס הנכסים; הסכם פירוק השיתוף וכן התביעה שהוגשה כנגד עזאת ואחמד אבו סנינה. יש לציין כי התביעה כנגד שוכרים אלה הוגשה בשם המבקש בלבד אף שהיא מתייחסת לתקופה שמתחילה בשנת 2003 -מועד שבו לכאורה גם לשיטתו של המבקש טרם נכנס ההסכם לתוקף.

התשובה לבקשה

12.              עו"ד קופטי מתאר בתגובתו את התנהלותו של המבקש במשך השנים כמי שמאז מונה כונס נכסים מפר פעם אחר פעם את החלטות המינוי ואת חובותיו ככונס נכסים. עוד מציין עו"ד קופטי כי המבקש מתגורר בחלק מנכס אחר שנמצא בכינוס הנכסים ללא תשלום דמי שכירות.

13.              במסגרת טענות הסף שמעלה עו"ד קופטי הוא טוען כי על פי הסכם פירוק השיתוף ככל שהוא חל קיימת תניית בוררות מחייבת.

14.              במישור הסמכות הוא טוען כי אין לדון בהליך זה בדרך של המרצת פתיחה וככל שהמבקש מעוניין כי עו"ד קופטי יפסיק לשמש ככונס נכסים עליו לפעול בהתאם ולהגיש בקשה לביטול ההחלטה על מינוי הכונסים משנת 1996. טענה נוספת במישור הסמכות העניינית היא כי ככל שניתן לדון בהליך בדרך של המרצת פתיחה הרי שהסמכות מסורה לבית המשפט המחוזי שכן ערך הנכס עולה בהרבה מעל תקרת סמכותו העניינית של בית משפט השלום.

15.              לגופה של הבקשה טוען עו"ד קופטי כי זו הוגשה תוך הסתרת עובדות מהותיות ובחוסר ניקיון כפיים והוא מתאר בהרחבה את מערכת היחסים שבין המבקש למשיבות ולבינו. הוא מפנה לכך שהתביעה בשנת 1996 הוגשה לאחר שהמבקש גבה את דמי השכירות עבור הנכס לעצמו אך לאחר שהסכים למינוי משותף לכונס נכסים שלו ביחד עם עו"ד קופטי הוא התעלם מכינוס הנכסים המשותף ופעל לפי האינטרס האישי שלו. בעניין זה מפנה עו"ד קופטי לדברים שנכתבו על ידי כב' השופט שמעוני באחת ההתדיינויות בין הצדדים. טענתו של עו"ד קופטי היא כי המבקש ממשיך וגובה דמי שכירות באופן עצמאי גם עבור התקופה שעד 31.12.2009 ונוטל אותם לעצמו מבלי להפקיד בחשבון הכינוס; מסרב לחתום על דו"חות כספיים ועל הסכמי שכירות עם שוכרים; השכיר את אחת הדירות לבנו והוא אף בונה ללא הסכמת עו"ד קופטי בנכס אחר.

16.              באשר לזכויות החתימה כותב עו"ד קופטי כי בשלב מסוים מינה המבקש את עו"ד מארון סרור כנציגו אך עו"ד סרור הודיע כי אינו מעוניין בכך לאחר זמן קצר וביקש כי חתימתו של עו"ד קופטי תהיה מספקת לצורך חיוב החשבון בשם שני הכונסים. מאז שכך הוחלט מסתפק הבנק בחתימתו של עו"ד קופטי וזאת בידיעת המבקש ומבלי שהסדר זה שונה.